למדתי להיות מודע לרגשות שנמצאים מתחת לכעס וישר להתייחס אליהם, רגשות מה אני מרגיש מול בת זוגתי בצורה לא תוקפת. למדתי להכיל אותה יותר ולמדתי להיות מודע לזה שהרבה פעמים יש יותר מצד אחד לסיטואציה ושהחוויה של אנשים ממנה היא שונה משלי ולא בהכרח שגויה.
אהבתי את הרגשת ה’ביחד’ של הקבוצה, את המסגרת שהסדנה נתנה ואת השלווה בחדר המפגש. בסדנא קיבלתי את המודעות של “לקיחת קלף” ומעקב אחר ההתפרצויות שלי במהלך השבוע, את ההבנה שאני לא לבד/מפלצת ושיש עוד אנשים כמוני שהם נורמאליים ואנשים טובים בדיוק כמוני. קיבלתי גם את יכולת העיבוד של כעס שעולה בי והיכולת להבין ממה הוא נובע, קיבלתי את אוצר המילים הרגשי בשביל לדבר מול בת זוגתי ולפתור איתה את הסיטואציות בצורה אוהבת ושותפית. אריאלה ושלומי – הרגשתי חיבור רב לאריאלה ולשלומי. אריאלה הרגישה לי כמו דמות אימהית וחכמה ואני מרגיש שקיבלתי המון ידע לקראת חיים הרמוניים. שלומי היה חלק משמעותי וחשוב לי באותה מידה כמו אריאלה והביא איזון ונקודות מבט שונות שהייתי צריך במהלך המפגשים. שי פ’ (אוגוסט 2014)…
מה שקיבלתי בסדנא הם כלים להקשבה לדברי הסובבים, קיבלתי כלים קונקרטיים ומדידים. בסדנא התחוור לי מושג האחריות, והבנתי שאני אחראית על עצמי. גיליתי את האמונה ביכולותיי – שיש לי כוח אדיר לעשות/להוביל שינוי. למדתי לא לבטל את עצמי אל מול הסביבה.
כמו כן, למדתי לדבר לאט, ברור וחד משמעי-לשים נקודה בסוף משפט. חזרה על הנאמר לא בהכרח נותנת לדבריי יתר משקל ו/או משמעות. למדתי לתת מקום לאחר.
אריאלה ושלומי היקרים, החדות שלכם, הדיוק בפרטים הקטנים, הראייה שלכם אותנו, המראה שאתם מציבים מולנו כל פעם מחדש, מחדדים ומגדילים ומובילים אותנו להסתכל על עצמנו, עצם העובדה שאינכם מוותרים לאף אחד להתעמת אל מול עצמו והפחדים הכי גדולים של עצמו, זו הגדולה שלכם. מחכה לסדנת ההמשך….
מה קורה לכם כשמישהו מעצבן אתכם? איך הייתם מגיבים אם השכן היה מחנה את מכוניתו בכוונה בצורה כזו שלא יישאר מקום לאחרים או מלצר או כל נותן שרות אחר היו מתייחסים אליכם בזלזול או מישהו תופס לכם את החנייה שאתם מחכים לה או מישהו שנדחף לנתיב שלכם בגסות בכביש ? יש להניח שהייתם כועסים עליו. זה טבעי ואנושי אבל איך הייתם מגיבים? הייתם צועקים עליו, מקללים אותו, מתווכחים ורבים איתו, עושים לו “דווקא” או מתעלמים ממנו? לא חסרים מקרים כאלה . . ….
כולנו כועסים מידי פעם במהלך שגרת היומיום שלנו. לא כולם מבטאים אותו אך בוודאי כולם מרגישים אותו. חלקנו מבטאים אותו בהתפרצויות של כעס וזעם ללא שליטה וחלקנו “כולאים” אותו בבטן.לכן, כל כך חשוב לדעת לנהל את הכעס ביעילות ובאסרטיביות, במקום שהכעס ינהל אותנו, דבר שחלק מאיתנו אכן עושים. היום אני רוצה לתת לכם טיפ חשוב בעזרת מטאפורה שייתן לכם זווית הסתכלות חדשה ודרך התמודדות מול אדם המתפרץ בכעס. אני מבקשת מכם לדמיין כי כולנו כמו גפרורים עם גופרית על הראש. . . ….
כעס, עצבים, רגזנות והתפרצויות זעם הם מחזה נפוץ במקומותינו. במיוחד על רקע המתח והלחץ היומיומיים שאנחנו חיים כחברה ישראלית. כולנו מרגישים מידי פעם כעס או נתקלים בכעס שמופנה כלפינו. כעס הוא חלק אינטגרלי ממארג הרגשות הטבעי שלנו, במיוחד כשאנחנו מרגישים שלא מקשיבים לנו, לא מבינים אותנו, לא אכפת מאיתנו או דוחים אותנו. הכעס יכול לעלות גם כשמשהו משתבש לנו בניגוד לציפיות שלנו, כשלהרגשתנו, לא מכבדים אותנו, מעליבים ופוגעים בנו, כשמאשימים אותנו במשהו ואנחנו מרגישים “לא בסדר”, ועוד. זה יכול להיות . . ….
