לא פעם אנחנו מתאכזבים כשהציפיות שלנו לא מתממשות ואנחנו מרגישים תסכול וכעס רב. היום אני אראה לכם איך הציפיות הן הדלק של הכעס וכיצד למנוע בכלל את הכעס שמתעורר בעקבות ציפיות שמתנפצות לכם. תראו, הציפייה מהאחרים היא אומנם אנושית וטבעית, במיוחד מהקרובים לנו ביותר, אבל מה לעשות, המציאות מתסכלת ובכל פעם שעולות בנו ציפיות יש סיכוי סביר שנתאכזב ולא נקבל את מה שרצינו. build in בציפייה טמונה גם האכזבה הפוטנציאלית שלא נקבל את מה שאנחנו רוצים. הציפיות מהסביבה בכלל, ומבן . . ….
הכעס מלווה אתכם בחלק גדול משעות היום? אם כן, הרי שזה בכלל לא נעים לחיות כך כשהכעס הוא חלק נכבד מעולמכם הפנימי ומחייב היומיום שלכם. הוא מעיק, מכביד, מציק ומטריד. היום אני אראה לכם כמה דרכים איך להשתחרר מהכעס שלכם. בואו נראה תחילה ממה בעיקר נובע הכעס! הוא נובע בין היתר בגלל הפרוש שאנחנו נותנים למצבים ואירועים שונים כשהפרוש הוא בד”כ סביב המחשבות “מאשימים אותי”, “חושבים שאני לא בסדר”, “פוגעים בי”, “מזלזלים בי ” ועוד מחשבות דומות כשהמשותף לכל המחשבות האלה . . ….
קיבלתי את האני האמיתי שתמיד רציתי להיות “למדתי להתנהל מול אנשים קרובים ורחוקים בצורה נעימה ולא פוגענית, למדתי להסתכל על האחר כאילו אני הוא האחר. דבר נוסף, הוא לנשום ובכך להפעיל את ההיגיון ולא לפעול מתוך הרגש או הכעס. הדבר החשוב ביותר הוא באמת שלמדתי לבטא את רגשותיי האמיתיים ולא את הכעס המזויף. מה שהכי אהבתי בסדנא זה את האמת שכל אחד מקבל על עצמו תוך כדי אהבה והבנה, אווירה מאוד נעימה וחמה. הסדנא עזרה לי להבין ששום דבר לא . . ….
אני היום מודע לכעס שקיים בתוכי, מסוגל לשאול את עצמי שאלות ולנסות להבין מאיפה הוא נובע, לזהות מתי הוא עומד להתפרץ ולדעת לעצור אותו בזמן לפני שהמצב מתדרדר. בנוסף, עלתה בי ההבנה שהרבה פעמים אני טועה, אך לא רוצה להודות בכך, מחשש שארגיש שהצדק לא איתי. בנוסף, נחשפתי לכל מיני שיטות וטכניקות שבהן אשתמש, כגון: להגדיר לעצמי שטחי אש וגורמי סיכון שאדע מראש שאני עלול לכעוס וזה רק רגש משני, ושזה טבעי להרגיש כעס אבל צריך לדעת לשלוט בו. אהבתי בסדנא . . ….
באהבה גדולה לאריאלה ושלומי, שהעניקו לי את הכוח לכתוב שוב, תודה, ברק (ינואר 2017) לפני שוב נכנס בעיניים עצומות לתוך האש לשטח מסוכן שמותיר אותי חלש, חסר אונים ומסכן עוד פעם הסתכלתי על המסגרת השלמה ולא על התמונה המרוסקת שבפנים לא רואה שמיים, לא מריח שום סימן ולא רואה שום אור בתוך המנהרה שבה אני נמצא מה שהיה הוא כנראה מה שיהיה, בסוף הלא טוב כי אני כבר לא צומח, אני כבר לא גדל כל הדברים הטובים שבי כמו בהקפאה . . ….
