מה קורה לכם כשמישהו מעצבן אתכם? איך הייתם מגיבים אם השכן היה מחנה את מכוניתו בכוונה בצורה כזו שלא יישאר מקום לאחרים או מלצר או כל נותן שרות אחר היו מתייחסים אליכם בזלזול או מישהו תופס לכם את החנייה שאתם מחכים לה או מישהו שנדחף לנתיב שלכם בגסות בכביש ? יש להניח שהייתם כועסים עליו. זה טבעי ואנושי אבל איך הייתם מגיבים? הייתם צועקים עליו, מקללים אותו, מתווכחים ורבים איתו, עושים לו “דווקא” או מתעלמים ממנו? לא חסרים מקרים כאלה . . ….
הכעס שלנו בא לבטא, לרוב, את התסכול הרב שמתעורר בנו על צורך לא מסופק, שלא קיבל מענה מתאים. כל אחד מבטא את הכאב שלו מהתסכול בצורה שונה, על פי רוב לפי מה שהוא רגיל עוד מימי ילדותו ועפ”י חליפת ההישרדות הרגילה שלו שהוא בנה לעצמו מתוך החיים שלו במשפחת המוצא שלו. חליפת ההגנה הזו הייתה חכמה מאד לאותם ימים מן העבר כשהיינו ילדים כי היא התאימה לתנאים שהיו אז במשפחת המוצא שלנו ולהיותנו ילדים חסרי אונים, התלויים לגמרי בסיפוק צרכי . . ….
ישנם אנשים שכאשר הם כועסים על מישהו או על משהו, הם פונים לאוכל. הם מחפשים הרגעה והקלה מיידית. האם זה פותר את מקורות וגורמי הכעס? בוודאי שלא! האם זה יוצר בעיות חדשות? בוודאי שכן! השמנה, ייסורי מצפון, אשמה, חרטה, עצב, ייאוש, ביקורת עצמית חריפה עד כדי הלקאה עצמית, עייפות, בריאות לקויה ויחסים עכורים עם הסובבים. מה הם עושים? כן, הם פונים שוב לאוכל וחוזר חלילה עד שנוצר מעגל סגור שקשה לצאת ממנו לבד ללא עזרה מקצועית שתסייע ביצירת שינוי מהותי . . ….
כולנו נתקלים מידי יום במצבים המעוררים בנו כעס ותחושות לא נעימות הנלוות אליו. חלקנו מצליחים להתמודד איתם ביעילות, ברוגע ובשקט וחלקנו, מתקשים להישאר שלווים ומבטאים את כעסיהם בהתפרצות ואיבוד שליטה, המלבה ומעצימה את האירוע. תוצאות ההתפרצות הן בדרך כלל יחסים מעורערים ועכורים עם הזולת ולמרות הרגיעה הזמנית שבאה לאחר האירוע מתעוררים רגשות של חרטה, צער, עצב, כאב, בדידות, חוסר אונים ועוד. בינם לבין עצמם הם, לרוב, מצטערים על התנהגותם אך מתקשים לעוצרה בזמן אמת. המאמר בא להראות דרכים חלופיות וזוויות . . ….
כמה פעמים נתקלת באדם אדום פנים עם עיניים רושפות ומדבר במהירות ובקול רם עד צעקות וכל כולו אומר כעס וכשאומרים לו “אתה לא צריך לכעוס”, הוא עונה “אני לא כועס” ? כן, זה קורה וקורה לא מעט. רבים מהאנשים אינם מודעים לרגשות שלהם ובמיוחד לכעס שלהם כלפי אחרים, כלפי עצמם או כלפי המציאות ומכחישים אותם. לעיתים קרובות, הכעס מוכחש כי האדם אינו רוצה לפגוש את הרגשות הקשים שלו או לבוא איתם במגע, רגשות כגון, חוסר אונים, פחד, עצב, כאב, תסכול, . . ….
ציפיות הן חלק טבעי מהחיים והמציאות שלנו כבני אנוש אך כמו שהבדיחה אומרת “ציפיות יש רק בכריות” כך נראה שלמרות שזה הגיוני וטבעי לצפות מהאנשים הקרובים לנו ובמיוחד מבן זוגנו, הציפיות מהסביבה בכלל, מהזוגיות ומבן הזוג בפרט יכולות להיות מקור של בעיות וצרות ליחסים ולתחושות קשות בתוכנו. רבים חולמים על אהבה מושלמת כמו באגדות, בהן “הנסיך והנסיכה חיים בעושר ובאושר עד עצם היום הזה”. הם מצפים לחוש כל הזמן אהובים ע”י בני הזוג, להרגיש חשובים ומשמעותיים, להיות יחידי סגולה בעיני . . ….
כולנו כועסים מידי פעם במהלך שגרת היומיום שלנו. לא כולם מבטאים אותו אך בוודאי כולם מרגישים אותו. חלקנו מבטאים אותו בהתפרצויות של כעס וזעם ללא שליטה וחלקנו “כולאים” אותו בבטן.לכן, כל כך חשוב לדעת לנהל את הכעס ביעילות ובאסרטיביות, במקום שהכעס ינהל אותנו, דבר שחלק מאיתנו אכן עושים. היום אני רוצה לתת לכם טיפ חשוב בעזרת מטאפורה שייתן לכם זווית הסתכלות חדשה ודרך התמודדות מול אדם המתפרץ בכעס. אני מבקשת מכם לדמיין כי כולנו כמו גפרורים עם גופרית על הראש. . . ….
כעס, עצבים, רגזנות והתפרצויות זעם הם מחזה נפוץ במקומותינו. במיוחד על רקע המתח והלחץ היומיומיים שאנחנו חיים כחברה ישראלית. כולנו מרגישים מידי פעם כעס או נתקלים בכעס שמופנה כלפינו. כעס הוא חלק אינטגרלי ממארג הרגשות הטבעי שלנו, במיוחד כשאנחנו מרגישים שלא מקשיבים לנו, לא מבינים אותנו, לא אכפת מאיתנו או דוחים אותנו. הכעס יכול לעלות גם כשמשהו משתבש לנו בניגוד לציפיות שלנו, כשלהרגשתנו, לא מכבדים אותנו, מעליבים ופוגעים בנו, כשמאשימים אותנו במשהו ואנחנו מרגישים “לא בסדר”, ועוד. זה יכול להיות . . ….
“כעסתי”, “התעצבנתי”, “התרגזתי”, “עלה לי הדם לראש”, “לא ראיתי כלום בעיניים”, “ראיתי שחור בעיניים” וכד’. כל הביטויים אלה ואחרים, על כל הרצף ההתנהגותי, הינם ביטויים שונים המשקפים בעצם את אותו דבר הבא להראות שתהליך רגשי, קוגניטיבי ופיסיולוגי כלשהו בעל עוצמה אנרגתית מתרחש אצל האדם. זהו הכעס. מה הוא בא להראות? מה בעצם התפקיד שלו? לשנות את האחרים? לבקר אותם ולנזוף בהם? לאו דווקא. הרי כבר ידוע שאין לנו כל שליטה על האחרים ואיננו יכולים לשנות אותם במהותם. אז מה בעצם . . ….
