לפני ואחרי הסדנא לשליטה וניהול כעסים ולתקשורת יעילה
באהבה גדולה לאריאלה ושלומי,
שהעניקו לי את הכוח לכתוב שוב, תודה, ברק (ינואר 2017)
לפני ואחרי הסדנא לשליטה וניהול כעסים
לפני
שוב נכנס בעיניים עצומות לתוך האש
לשטח מסוכן שמותיר אותי חלש, חסר אונים ומסכן
עוד פעם הסתכלתי על המסגרת השלמה
ולא על התמונה המרוסקת שבפנים
לא רואה שמיים, לא מריח שום סימן
ולא רואה שום אור בתוך המנהרה שבה אני נמצא
מה שהיה הוא כנראה מה שיהיה, בסוף הלא טוב
כי אני כבר לא צומח, אני כבר לא גדל
כל הדברים הטובים שבי כמו בהקפאה נצחית
רדומים, מחכים לחום ואהבה
אך מי ימצא אותם, חבויים להם אי שם עמוק במגירה
וגם אני בורח מעצמי כל הזמן,
כי אולי אם אעמוד במקום
האמת תיחשף ותצא לאור היום,
יראו את כל הדברים המכוערים שבי,
את האני האמתי שנעלם מזמן
לא רוצה להתבייש, להתחרט, להצטער
להגיד סליחה טעיתי, עוד תראו שאשתנה
יש לי שאלות בלי סוף ומחשבות שלא עוצרות לרגע
ובכלל מי מבטיח שהתשובה תגיע בחיי
החיים קצרים מדי ולהתחיל מהתחלה קשה אולי
לא מסתכל לאחור והולך לאיבוד כל הזמן
לא חושב על התוצאות כי זה הרגל אצלי שמסוכן
ליפול, להתרסק ולהתגלגל בתוך החרטה
להתכנס בתוך עצמי ולשאול עד מתי אמשיך לנהוג כך
מתי זה כבר יפסק, הראש כואב בלי הרף
האם אדע יום אחד לעצור בזמן ולשנות את אותה הדרך
אחרי
היום אני סולח ולפעמים גם קצת שוכח
אומר תודה, לא מתווכח
את הלב והעיניים תמיד פותח
ואם צריך ואין ברירה אז מהבעיה בורח
יש לי יום לבן, עם כתם צהוב בשמיים
חיוך על השפתיים והרבה אדום בלחיים
שמח בחלקי ועשיר כמו הילד שפעם הייתי
לא מבין על מה ולמה כל כך הרבה בכיתי
כבר לא תוקף כמו זאב, אני הרי רק כבשה קטנה
מה בסך הכל ראיתי, פרה במגרש החנייה
קופיפים על אופנועים מתפרצים לאמצע הדרך
פגשתי אריה שהלך בכביש והרגשתי סכנה שמתקרבת
מלים כבדות, מלים פוגעות
מחשבות מקולקלות שבא לי לפלוט
המעגל ההרסני הזה חייב להישבר
על הכוח השקרי הזה בא לי לוותר
מרים את העוגן מעל לבי והסירה שלי כבר שטה
הנשמה רוצה לנדוד רחוק ולהתבונן על הכל מלמעלה
רוצה להתעטף במחשבות טובות ולהיות נקי כשלג
כמו יונה לבנה וצחורה להמשיך לגלות את כל הדרך
האור הפנימי שקיים בתוכי בוקע מהמגדלור הגדול שלי
הוא תמיד כאן איתי מסמן ומזכיר לי מי אני
ברק כ’ – 2017
באהבה גדולה לאריאלה ושלומי,
שהעניקו לי את הכוח לכתוב שוב,
תודה
תגובות
(0)